וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְשִׁלְטוֹנוֹהִי מִן קֳדָם דַחֲלָא יֶעְדוּן וִיתַּבְרוּן מִן קֳדָם נִיסָא רַבְרְבוֹהִי אֲמַר יְיָ דְזֵיהוֹר לֵיהּ בְּצִיוֹן לְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא וְתַנוּר בָּעֵיר לֵיהּ דְאֶשָׁא בִירוּשְׁלֵם לִדְעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵהּ:
וסלעו וגו'. יעבור סלעו הוא גבול מלכותו, מרוב פחדו, וזה טעם ממגור, והטעם כי יברח ולא ישען על סלעו, [וחתו] מכל נס שיראו שריו הנמלטים או הנשארים בארצו:
אור ותנור. רמז למזבח, או דרך משל כאשר הזכיר למעלה ולהב אש אוכלה:
וסלעו. חזקו יעבור ממנו וילך לו מרוב הפחד:
וחתו מנס שריו. שריו יפחדו כאשר יתפחדו אנשים מנושא הנס הנראה למרחוק וראשון לכל אנשי הצבא:
אשר אור לו בציון. אשר הכין שם שלהבת ותנור אש לשרוף בהם מחנה אשור והוא דרך משל:
וסלעו. ר״ל החוזק כסלע:
ממגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):
וחתו. ענין פחד:
מנס. כלונס ארוך אשר ינשא בצבא:
אור. שלהבת כמו אור לשבת נגדו (לקמן מז):
