יְשַׁעְיָהוּ ל׳ · ו׳

מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶ֩רֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵילֵהֶ֗ם וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ ל׳ ו׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הו׳ בפרק ל׳ ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 33 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

מַטְלִין עַל בְּעִירְהוֹן בְּאוֹרַח דָרוֹמָא בַּאֲרַע עָקָא וְעִיוּק אֲתַר דְאַרְיָא בַר אַוְיְוָן וְחֵיוָן הוּרְמָנִין מַפְרְחִין נָטְלִין עַל כְּתַף עִילִין נִכְסֵיהוֹן וְעַל חִטוּרִיאַת גַמְלִין מָא דִבְאָצְרֵיהוֹן מוֹבְלִין לְעַם לָא יַהֲנוֹן לְהוֹן:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

משא בהמות נגב וגו'. דבקה, על היורדים מצרימה והנה הנביא אומר (על) בהמות נגב, והיא מצרים, כי היא בפאת דרום כנגד ארץ ישראל, ואמר כי בדרך שילכו אלה היורדים יפגעו בהמות קשות כדובים ונמרים, על כן לביא וליש מהם:

בארץ צרה. שלא יוכלו לברוח ואלה היורדים ישאו על כתף עירים ממונם, שיברחו בו אל מצרים כמו את החיל הזה (דברים ח' י"ח):

דבשת. כמו גבנון ואין רע לו, והנה הטעם שבהמות נגב ישחיתו מהם:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

משא בהמות נגב. ר״ל הכלימה תהיה על אשר נשאו משאות מכסף וזהב בהמתם להוליך שוחד למצרים היושבת בנגב א״י:

בארץ צרה וצוקה. ועברו דרך המדבר שהוא ארץ צרה וצוקה מקום אריות:

מהם. ר״ל מהמזיקים המצויים שמה יש מהם אפעה ושרף המעופף:

ישאו. היו נושאים עושר רב על עירים וגמלים אל עם אשר לא יועילו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

לביא וליש. שמות משמות האריה:

אפעה. מין נחש רע:

ושרף מעופף. מין נחש הדולג ממקום למקום ונראה כאלו הוא עף ופורח:

כתף. כן יקרא המקום הסמוך לראש מהעבר מזה ומהעבר מזה:

עירים. חמור הקטן יקרא עיר וכן על עיר בן אתונות (זכריה ט):

חיליהם. עושרם:

דבשת גמלים. הוא חטוטרות הגמל שמניחים המשא עליו וע״ש שמרקיב תדיר ורפואתו למשחו בדבש קרוי דבשת:

על עם. אל עם:

On Your Way