כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תׇּפְתֶּ֔ה גַּם־[הִ֛יא] (הוא) לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהֹוָה֙ כְּנַ֣חַל גׇּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ {פ}

אֲרֵי מְסִדְרָא מִן עַלְמִין לָקֳבֵיל חוֹבֵיהוֹן גֵהִנָם אַף הִיא מְלַךְ עָלְמַיָא אַתְקָנָא לַעֲמִיקָא וּלְאַפְתָּאָה מְדוּרָא דְאֶשְׁתָּא דָלְקָא בָהּ כַּד בָּאָעִין סַגִיאִין מֵימְרָא דַייָ כְּנַחַל מַגְבַּר גָפְרִית דָלְקָא בָהּ:

כי. מאתמול. ואם הוא בשורק הוא כמו חולם, וטעם אתמול מלפנים:

תפתה. שם מקום מטונף סביב ירושלים, ושם ישליכו כל דומן ויעלה ממנו עשן, והטעם כי השם ערך למחנה אשור:

גם הוא למלך הוכן. הטעם כי נכחד כל נגיד ושר ויש אומר כי היא [צ"ל הוא] רמז למלך אשור:

מדורתה. מגזרת מדורה (יחזקאל כ"ד ט') מקום בעור האש:

נשמת יי. היוצאה מהרה וזה דרך משל על הגזרות הבאות במהרה:

כי ערוך מאתמול תפתה. הגיהנם בוערה בחוזק רב כאלו נערך מאתמול ר״ל מזמן קרוב שלא נקלקל הסדור עדיין:

גם היא למלך הוכן. לצורך סנחרב וחילו:

העמיק הרחיב. האל העמיק והרחיב את הגיהנם להחזיק את כל המחנה הגדול של אשור:

מדורתה אש ועצים הרבה. מדורת הגיהנם היא גחלי אש ושלהבת מעצים הרבה:

נשמת ה׳. ההבל היוצא מפי ה׳ שהיא כנחל של גפרית דולק בוערה שם בגיהנם והכל הוא דרך משל על מרבית היסורים:

ערוך. ענין סדור:

מאתמול. ר״ל מזמן קרוב וכן ואתמול עמי לאויב יקומם (מיכה ב׳:ח׳):

תפתה. כן יקרא הגיהנם ע״ש שכל הנפתה ביצרו נופל בו וכן ותופת לפנים אהיה (איוב י״ז:ו׳):

הוכן. מלשון הכנה:

מדורתה. ענין תבערה כמו אגדיל המדורה (יחזקאל כד):

נשמת. ענין נשיבת רוח הפה כמו מנשמת אל יתן קרח (איוב ל״ז:י׳) בוערה. דולקת: