יְשַׁעְיָהוּ כ״ט · ד׳

וְתִמְאֲכִין מֵאַרְעָא תְמַלְלִין וּמֵעַפְרָא יִנְצְפָן מִלַיִךְ וִיהֵי כְּאוֹב מֵאַרְעָא קָלַיִךְ וּמֵעַפְרָא מִלַיִךְ יִנְצְפָן:

ושפלת. הטעם על דברי שלוחי חזקיהו אל רבשקה:

מארץ תדברי. כאילו תדברו מתחתית הארץ:

כאוב. כמו וכאובות חדשים (איוב ל"ב י"ט), כי כן אומנותם:

ושפלת. תהיה מושפלת ותדברי בהכנעה בקול נמוך כאלו הקול יוצא מתחת לארץ:

ומעפר תשח אמרתך. תכופף אמרתך כאלו תדבר מן העפר וכפל הדבר במ״ש להורות על גודל ההכנעה:

והיה כאוב. ותדבר בלחש בהכנעה וישמע קול כקול האוב הנשמע מארץ שהוא קול נמוך עד שלא ידמה דבור אדם אלא צפצוף כעופות:

ומעפר. תצפצף בקול כאלו יוצא מן העפר וכפל הדבר פעמים רבות על גודל ההכנעה ומרבית התחנונים:

תשח. ענין כפיפה כמו וישח אדם (לעיל ב):

כאוב. כן יקרא גוף המת המגיד עתידות על ידי כשוף כמו דרשו אל האובות (לעיל ח):

תצפצף. כן נקרא קול העופות וכן ופוצה פה ומצפצף (לעיל י):