לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל בֵּית יַעֲקֹב דִפְרִיק יַת אַבְרָהָם לָא מִכְּעַן יִבַּהֲתוּן דְבֵית יַעֲקֹב וְלָא מִכְּעַן אֲפֵּיהוֹן יִשְׁתַּנוֹן:

לכן אשר פדה את אברהם. והוציאו מבין הרשעים:

יחוורו. ילבינו, וזאת הלשון ידועה בארמית:

לכן. הואיל ואעשה הדבר הזה:

אשר פדה. ר״ל ה׳ אשר פדה את אברהם מאור כשדים כשנשלך לכבשן האש:

לא עתה יבוש יעקב. כי כשאין ישראל עושים רצון המקום הוא כאלו יעקב אבינו בוש בדבר ולכן אמר מעתה לא יבוש יעקב:

פניו יחורו. כפל הדבר במ״ש:

פדה. מל׳ פדיון וגאולה:

יחורו. תרגום של לבן הוא חיור והוא ענין בושה כי המתבייש יתלבנו פניו: