וַהֲצִיק֖וֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃

קרית חנה דוד. דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד:

וְעָאִיק לְקַרְתָּא דְמַדְבְּחָא בָהּ וּתְהֵי צַדְיָא וְרֵקַנְיָא וּתְהֵי מַקְפָא קֳדָמַי דַם קְטִילִין כְּאַקָפוּת מַדְבְּחָא דַם נִכְסַת קוּדְשַׁיָא בְּיוֹמָא דְחַגָא סְחוֹר סְחוֹר:

והציקותי לאריאל. לירושלם:

והיתה תאניה. כמו ואנו הדייגים (ישעיהו י"ט ח'), ויש אומרים מגזרת אנה (בראשית ל"ז ל"ו) שלא ישאר רק מקומה:

והיתה לי כאריאל. שהמזבח שמם מהעולות, או כאריאל שיזבחו כלם:

והציקותי וכו׳. אביא מצוק וצרה על ירושלים ותהיה מלאה מצער ויללה ותהיה מוקפת הרוגים כמו המזבח המוקף זבחי בהמות:

והציקותי. מלשון צוקה וצרה:

לאריאל. קרא שם העיר ירושלם ע״ש המזבח העומד בה:

תאניה ואניה. ענין אבל וצער כמו וירב בבת יהודה תאניה ואניה (איכה ב׳:ה׳):