הֲלוֹא־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר וְשָׁ֥ב לְבָנ֖וֹן לַכַּרְמֶ֑ל וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃

הֲלָא עוֹד צִיבְחַר כִּזְעֵיר וִיתוּב לִבְנָן לְמֶהֱוֵי כְּכַרְמְלָא וְכַרְמְלָא קִרְוִין סַגִיאִין יְתִיב:

הלא מעט. בימים:

ושב לבנון. שהוא נותן פרי יותר מהכרמל, ככרמל, והכרמל כיער, וזה הטעם על רעבונם:

הלא עוד מעט. כאומר ואם תשאלו לומר אם המקום יודע כל המחשבות מדוע לא ישלם לצדיק כצדקו ולרשע רע כרשעתו לזה אמר הלא במעט מן הזמן אשיב גמול אשר יער הלבנון תהפך להיות כרמל והכרמל תתהפך להיות נחשב כיער ר״ל אגביה השפלים ואשפיל הגבוהים:

מזער. כמו מעט כמו ונשאר אנוש מזער (לעיל כד) ואם שאמר מעט אמר מזער להורות על הצמצום:

לבנון. שם יער בא״י:

לכרמל. הוא מקום שדות וכרמים וכן והיה מדבר לכרמל (לקמן לב):