יְשַׁעְיָהוּ כ״ט · י״א

וַהֲוַת לְכוֹן נְבוּאַת כּוֹלָא כְּפִתְגָמֵי סִפְרָא דַחֲתִים דְאִם יִתְּנוּן יָתֵהּ לִדְיָדַע סִפְרָא לְמֵימַר קְרֵי כְעַן דֵין וְיֵימַר לֵית אֲנָא יָכִיל אֲרֵי חֲתִים הוּא:

ותהי. כל הנבואה:

כי חתום הוא. לא יוכלו להבין, וכן טעם חתום תורה (ישעיהו ח' ט"ז) כאשר פירשתי:

ותהי לכם חזות הכל. לכם היו נביאות של כל נביאי ה׳ כמו דברי הספר החתום אשר אם יתנהו אל היודע לקרות ויאמרו לו קרא נא זה וישיב הוא לאמר לא אוכל לקרות כי חתום הוא והנה מוצא עילה ותואנה לפי שאין רצונו לקרות כ״א היה רצונו לקרות היה משיב פתח החותם ואקראנה וכן החכמים שבכם אומרים הלא יש בדבר ה׳ דברים חתומים ולזה לא יתנו לב עליהם ואם היו חפצים בהם היו אומרים להנביא פרש לנו זה הדבר הסתום:

חזות. ענין נבואה:

החתום. ענין סתימה וסגירה כמו חתום תורה (לעיל ח):

אוכל. מל׳ יכולת: