וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל־יוֹדֵ֥עַ (הספר) [סֵ֛פֶר] לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃

וַהֲוַת לְכוֹן נְבוּאַת כּוֹלָא כְּפִתְגָמֵי סִפְרָא דַחֲתִים דְאִם יִתְּנוּן יָתֵהּ לִדְיָדַע סִפְרָא לְמֵימַר קְרֵי כְעַן דֵין וְיֵימַר לֵית אֲנָא יָכִיל אֲרֵי חֲתִים הוּא:

ותהי. כל הנבואה:

כי חתום הוא. לא יוכלו להבין, וכן טעם חתום תורה (ישעיהו ח' ט"ז) כאשר פירשתי:

ותהי לכם חזות הכל. לכם היו נביאות של כל נביאי ה׳ כמו דברי הספר החתום אשר אם יתנהו אל היודע לקרות ויאמרו לו קרא נא זה וישיב הוא לאמר לא אוכל לקרות כי חתום הוא והנה מוצא עילה ותואנה לפי שאין רצונו לקרות כ״א היה רצונו לקרות היה משיב פתח החותם ואקראנה וכן החכמים שבכם אומרים הלא יש בדבר ה׳ דברים חתומים ולזה לא יתנו לב עליהם ואם היו חפצים בהם היו אומרים להנביא פרש לנו זה הדבר הסתום:

חזות. ענין נבואה:

החתום. ענין סתימה וסגירה כמו חתום תורה (לעיל ח):

אוכל. מל׳ יכולת: