בְּסַאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃

בְּסָאתָא דַהֲוֵיתָא כְאֵיל בָּהּ יְכִילוּן לָךְ דַהֲוֵיתָא שָׁלַח וּמֵעִיק לְהוֹן הֲגֵי עֲלֵיהוֹן בְמִלָא מַתְקֵיף עֲלֵיהוֹן בְּיוֹם לְוָט:

בסאסאה. רובי המפרשים אמרו שהוא מגזרת סאה, והטעם מדה, והיא מלה כפולה כמו ירקרק (ויקרא י"ג מ"ט) מטלטלך (ישעיהו כ"ב י"ז):

ה"א תריבנה על שמרון והנה אחר כן כי עיר בצורה:

בשלחה. יש אומר כי היא השחיתה עצמה בכלי מלחמתה, כמו ובעד השלח יפלו (יואל ב' ח') והנכון שהוא מגזרת שלחיך (שיר השירים ד' י"ג) והעד ביום קדים, והנה הוא כן, במדה שמדדה לנפשה, כי מריבה עשתה אפילו עם אנשי כפריה, והם שלחה, על כן הגה השם אותה, כמו אשד הוגה מן המסילה (שמואל ב' כ' י"ג), והנה הה"א תחת יו"ד השורש כמו ידה הדה (ישעיהו י"א ח'):

ביום קדים. רוח מזרחית:

בסאסאה. ר״ל במדה שחטאו במדה ההיא נפרע מהם ולא העיר כל חמתו:

בשלחה תריבנה. כשהיה מריב עמה להפרע ממנה היה שופך חמתו על השדות והגנות לשלוח בהם שידפון וארבה ולא פגע בנפשות תחלה:

הגה. הסיר הפרי ברוחו הקשה ביום שמנשבת בו רוח קדים העזה שברוחות:

בסאסאה. מלשון סאה והיא מלה כפולה כמו ירקרק אדמדם:

בשלחה. הוא שם כולל לשדות ולגנות וכן שלחיך פרדס רימונים (ש״ה ד):

תריבנה. מלשון מריבה:

הגה. ענין הסרה כמו הגו רשע לפני מלך (משלי כ״ה:ה׳):