יְשַׁעְיָהוּ כ״ד · ב׳

וְהָיָ֤ה כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֙בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקּוֹנֶה֙ כַּמּוֹכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלֹּוֶ֔ה כַּנֹּשֶׁ֕ה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בוקק. מרוקן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וִיהֵי חִילוֹנָאָה כְּכַהֲנָא עַבְדָא כְּרִיבּוֹנֵהּ אַמְתָא כְּמֶרָתָהּ זָבְנָא כִּמְזַבְּנָא יָזְפָא כְּמוֹזְפָא רָשָׁא כְּמַן דְרָשֵׁי בֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיה. כל האדם יהיו שוים ברעה הזאת וכאשר יתחברו שנים כפי"ן היא דרך קצרה וכן הוא האדון כעבד והעבד כאדוניו:

כמלוה. הוא הנותן משלו חנם:

כנושה. הוא בעל הממון:

ואשר נושא בו. הוא הלוקח ממון על משכונו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כעם ככהן וכו׳. המשחיתים את הארץ לא ישאו פני גדול אלא כולם יהיו שוין בגזרה כקטן כגדול:

כקונה כמוכר. בזמן שהעם יושב בטח על נחלתו הקונה שמח והמוכר עצב בעת ימכר מה מאחוזתו אבל בעת ילכו בגולה לא ישמח הקונה והמוכר לא יתאבל על המכירה:

כמלוה כלוה. דרך המלוה למשול בלוה כמ״ש עבד לוה לאיש מלוה (משלי כ״ב:ז׳) אבל כיון שהשבאי יקח הכל כאלו אין לזה על זה כלום כי הלוה אין לו מה לשלם ולא הפסיד למלוה כי אם היה נשאר בידו היה השבאי נוטל ממנו:

כנשה. הוא הלוה בדבר זולת הכסף:

כאשר נשא בו. הוא המלוה את הלוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כעם ככהן. כפל הכפי״ן להורות על דמיון גמור:

כגבירתה. כאדונית:

כנשה. ענין הלואת דברים זולת הכסף כיין ושמן ותבואה כמ״ש משאת מאומה (דברים כד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל