הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְא֣וֹן יְהֹוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם׃

אִנוּן יִרְמוֹן קָלֵיהוֹן יְשַׁבְּחוּן בְּמֵימְרָא דַייָ יִבְעוֹן כְּמָא דִבְעוֹ עַל גְבוּרָן דְאִתְעֲבִידָא לְהוֹן עַל יַמָא:

המה וגו'. כל המפרשים הסכימה דעתם כי מפרשת הנה יי בוקק הארץ הוא לעתיד על מלחמת גוג ומגוג, ולדעת רבי משה הכהן שידבר על מלך אשור, ומשתה שמנים (ישעיהו כ"ה ו') על מות מחנה סנחריב ועדיו הוי עטרת גאות (ישעיהו כ"ח א'):

המה. הנמלטים:

ירונו. הרמת קול ומגזרת ותעבר הרנה (מלכים כ"ב ל"ו) .מים. ההולכים בים, וכן מלת צהלו והעד צהלת הסוס:

המה ישאו קולם. המה יזכו לגאולה וישאו קולם ברנה:

בגאון ה׳. בעבור גאון ה׳ יצהלו בקול יותר ממה שצהלו בקול שמחה על הים כאשר שקעו מצרים בעומק הים:

ישאו. ענין הרמה:

גאון. ענין ממשל רב:

צהלו. ענין השמעת קול גדול וכן צהלי קולך בת גלים (לעיל י):