דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃

כי שודד מבית מבוא. כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם:

אִתְּבַּרוּ יָתְבֵי נִיסָא תַּגְרֵי צִידוֹן דַהֲווֹ עָדָן בְּיַמָא מַלוּךְ:

דמו [ישבי אי]. רמז לצור אף על פי שהיתה מלאה מסוחרי צידון, גם היא על הים, והעד וירכתו על צידון (בראשית מ"ט י"ג):

דומו יושבי אי. יושבי כל אי מהאיים סביבות צור שבו דומו והתעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה:

סוחר צידון. ר״ל וכן כל סוחר מסוחרי צידון:

עובר ים מלאוך. כי כל מי שהיה עוברים בספינות הים ממלא אותך צור בהרבה סחורות ומזה היה לסוחר צידון ריוח גדול ועתה שבת המסחר:

דומו. ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י) ור״ל התעצבו כי דרך המתעצב לשבת דומם: