מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃

הילילו אניות תרשיש. שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור, תרשיש שם הים:

מַטָל כָּס דִלְוָט לְאַשְׁקָאָה יַת צוֹר אֵילִילוּ נָחֲתֵי סְפִינֵי יַמָא אֲרֵי אִתְבְּזִיזוּ מְחוֹזֵיהוֹן מִלְמֵיתֵי מֵאַרְעָא כִסְאֵי אָתֵי עֲלֵיהוֹן:

משא צור. צור היא על הים ונבוכדנצר תפשה:

כי שדד כל בית. בצור שלא יבא שום סוחר:

מארת כתים. אפילו מארץ כתים שהיא רחוקה נגלה להם זה השוד, והזכיר כתים בעבור האניות, והעד וצים מיד כתים (במדבר כ"ד כ"ד):

הילילו אניות תרשיש. אנשי הספינות ההולכים על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה על חורבן צור:

כי שדד. כי צור שודד מהיות בה בית ומהיות מובא בה:

מארץ כתים. שוד צור נתגלה לאנשי האניות מארץ כתים כי שמה ברחו בני צור:

הילילו. מל׳ יללה:

שודד. נעשק:

מבית. מהיות ביוז וכן מבוא ודוגמתו וימאסך ממלך (שמואל א ט״ו:כ״ג) ופי׳ מהיות מלך:

למו. להם: