יְשַׁעְיָהוּ כ״ב · כ״ד

וְיִסְתַּמְכוּן עֲלוֹהִי כָּל יַקִירֵי בֵית אָבוּהִי בְּנַיָא וּבְנֵי בְנַיָא מֵרַבְרְבַיָא וְעַד דְעַדְקַיָא מִכַּהֲנַיָא לָבְשֵׁי אֵפוֹדָא וְעַד בְּנֵי לֵוִי אֶחֲדֵי נִבְלַיָא:

ותלו. אחר שהמשילו ליתד אמר ותלו עליו:

הצאצאי'. הם הבנים שהם יציאי מעים:

והצפיעות. אולי הם הבנות מגזרת יצא צפע (ישעיהו י"ד כ"ט), ואחר שאמר שהוא לאב הנה איש יהודה כבניו והנשים כבנותיו, שהם נמשלים אל כלים קטנים:

וטעם מכלי האגנות כמו וישם באגנות (שמות כ"ד ו'), אולי שם הזהב:

ועד כל כלי הנבלי'. כלי הנגונים, והטעם שלא ישאר דבר בבית המלכות שלא יהיה תחת רשותו:

תלו עליו. לפי שהמשילו ליתד אמר ותלו עליו לשון הנופל ביתד ור״ל כולם יהיו סמוכים עליו:

כל כבוד וכו׳. כבוד בית אביו יהיה סמוך עליו ונשען בו:

הצאצאים והצפיעות. הבנים והבנות:

כלי הקטן. כלי התשמיש הקטן במין ולפי שהמשילו ליתד אמר לשון הנופל ביתד שתולין בו כלים הגדולים עם הקטנים ור״ל אף הקטנים יהיו מתכבדים ומתפארים בו כי תהיה גדולתו מפורסמת מאד:

מכלי האגנות. בין כלי אגנות בין כל מין כלי נבלים ור״ל כולם יתכבדו בו איש לא נעדר:

ותלו. מל׳ תליה:

הצאצאים. הבנים היוצאים מרחם אמן:

הצפיעות. ענינו היוצאים מן הגוף וכן צפיעי בקר (יחזקאל ד׳:ט״ו) שהוא דבר היוצא מן הגוף ועל הבנות יאמר כאלו אמר הצאצאים והצאצאות:

האגנות. הספלים כמו אגן הסהר (ש״א ז):

הנבלים. שם כלי נגון: