יְשַׁעְיָהוּ כ״ב · ט״ז

וְתֵימַר לֵיהּ מַה לָךְ כָּא מַה לָךְ כְּדֵין אֲרֵי אַתְקְנִית לָךְ כָּא אֲתַר אַתְקִין בְּרוּמָא אַתְרֵהּ שַׁוֵי בְּכֵיפָּא בֵּית מְדוֹרֵהּ:

מה לך לשבת פה ומי לך פה ממשפחה שיוכלו לעזור לך:

כי חצבת לך פה קבר. כמו כרית, ובורות חצובים (דברים ו' י"א), והטעם שתחשוב בלבך כי לעולם תהיה סוכן, ובירושלם תמות, וכבר תקנת לך שם קבר, והאומר שפיר' קבר כמו ארמון, איננו נכון, והעד שמה תמות:

מה לך פה. כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה וכו׳ ולפי שחשב למסור את ירושלים ביד סנחריב אמר לו מה לך חלק בהעיר הזאת למסרה ביד סנחריב:

ומי לך פה. ר״ל וכי יש לך פה משפחה מחשובי העיר לעשות בה דבר כזה:

כי חצבת לך פה קבר. ר״ל אשר תדמה בנפשך לחצוב לך פה קבר כאלו פה תמות ופה תקבר כאחד מחשובי העיר אשר בעבור כן נשאך לבך לדבר כזה:

חצבי מרום קברו. אתה כמי שחוצב קברו במקום גבוה שלא יפחד שיורידוהו משם וכמי שחוקק בסלע מקום שכנו שהוא לו למשגב ר״ל סבור אתה שתהיה לעולם בעיר הזאת בהשררה שאתה בה היום ולא יורידך מי ממנה ולזה מלאה לבך להסגיר העיר ביד סנחריב:

פה. הוא כמו כאן:

חצבת. חפירה באבנים נקרא בל׳ חציבה:

מרום. מלשון רם וגובה: