יְשַׁעְיָהוּ כ״ב · ט״ו

כִּדְנֵן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱתָא אֱזֵיל לְוַת פַרְנָסָא הָדֵין לְוַת שֶׁבְנָא דִי מְמַנָא עַל בֵּיתָא:

כה וגו'. וטעם יי צבאות בעבור הסוכן שהוא ממונה על בית המלכות, וכאילו הוא פקיד על הממון שהוא אצור:

הסכן. כמו ערי מסכנות (שמות א' י"א), כמו אוצרות:

וטעם על. שיתנבא עליו ויאמר לו:

אל הסוכן. אל הממונה על האוצר וחזר ופירש אל שבנא אשר הוא פקיד על בית המלך:

הסוכן. ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות (שמות א):

על שבנא. אל שבנא: