רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כסופות בנגב לחלוף. כרוח סופה המתהפך בארץ יבשה שהיא מעלה אבק רב:
עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מׇתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כסופות בנגב לחלוף. כרוח סופה המתהפך בארץ יבשה שהיא מעלה אבק רב:
עַל כֵּן אִתְמְלִיאוּ חַרְצֵיהוֹן זִיעַיָא דַחֲלָא אֲחַדְתִּינוּן הָא כְּחֶבְלִין לְיָלֵידְתָּא אִטַפָּשׁוּ מִלְמִשְׁמַע טָעוּ מִלְמֶחֱזֵי:
על וגו'. שב על עלי עילם, כאשר שמעתי כן לא אשמע ולא אראה מרוב הפחד:
על כן. בעבור גודל הצרה:
מלאו מתני חלחלה. הנביא אמר בלשון בבל:
צירים אחזוני. כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת:
נעויתי משמוע. נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון:
חלחלה. ענין רעדה ורתת:
צירים. ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון (לעיל יג):
נעויתי. מלשון עוות ועקום: