בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת׃ {ס}

בְעִדָנָא הַהִיא יֶהֶוְיָן חֲמֵשׁ קִרְוִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מְמַלְלָן מַמְלַל כְּנַעֲנָאָה וְקַיְמָן בִּשְׁמָא דַייָ צְבָאוֹת קַרְתָּא בֵית שֶׁמֶשׁ דַעֲתִידָא לְמֶחְרַב יִתְאַמַר הִיא חֲדָא מִנְהוֹן:

ביום. שפת כנען. מזה נלמוד כי הכנענים בלשון הקדש היו מדברים:

עיר ההרס. שם עיר, והתמה מהמחליף ה"א בחי"ת:

שפת כנען. לשון הקדש:

ונשבעות וכו׳. כי מעתה יאמינו בה׳ ויקבלוהו לאלוה:

עיר ההרס. ר״ל יסכימו ביניהם שאם אחת מהערים ההם תשוב מאחרי המקום שיאמר עליה עיר ההרס ר״ל שיעמדו עליה ויהרסוה:

ההרס. מל׳ הריס׳ ונתיצה: