בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל־עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה׃

בְּעִדָנָא הַהִיא יִסְתְּמֵיךְ אֱנָשָׁא לְפוּלְחַן עָבְדֵיהּ וְעֵינוֹהִי לְמֵימַר קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל יְסַבְּרוּן:

ביום ההוא ישעה. ירפה אדם עצמו על השם וזהו הבטחון, וכמוהו ישעו ואין מושיע (שמואל ב' כ"ב מ"ב):

טעם תראנה. שלא תראנה עוד עבודה זרה כי לא ילך כי אם מקום [צ"ל אל מקום] הכבוד:

ישעה האדם. יפנה האדם אל ה׳ שעשה אותו ובו יבטח:

ועיניו וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

ישעה. יפנה כמו וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד׳:ד׳):

על. כמו אל: