וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיִשְׁתַּאֲרוּן בֵּיהּ עוֹלְלִין כְּבִיעוּר זֵיתָא תְּרֵין תְּלָתָא גַרְגְרִין בְּרֵישׁ עַנְפָא אַרְבְּעָא חַמְשָׁא בְסוֹכָא מֵרְדָא כֵּן יִשְׁתַּאֲרוּן יְחִידָאִין צַדִיקַיָא בְּגוֹ עַלְמָא בְּנֵי מַלְכְּוָתָא אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל:
ונשאר. כנוקף זית. מגזרת ונקף סבכי היער (ישעיהו י' ל"ד) וכן חגים ינקופו (ישעיהו כ"ט א'):
אמיר. הוא המעולה בזית מגזרת ויי האמירך (דברים כ"ו י"ח) וכן בלשון קדר:
ארבעה חמשה. גרגרים:
בסעיפיה. של אותה שהיתה פוריה:
ונשאר בו עוללות. זה חזקיהו וסיעתו שהיו תוך ירושלים והמה המעט כעוללות הכרם:
כנוקף זית. ככורת זתים מן האילן אשר ישארו שנים או שלשה זתים יחידים בראש הנוף העליון לפי שקשה לכרתם שמה:
ארבעה חמשה. וישארו ארבעה או חמשה גרגרים בענפים של אותה הזית שהיתה בעלת פרי ר״ל כמו כן מעט ישארו שלא יכבשם סנחריב:
עוללות. הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק:
כנוקף. ענין כריתה כמו ונקף סבכי היער (לעיל י) גרגרים. כן יקראו פירות דקים יחידים:
אמיר. הוא נוף העליון וכן כעזובת החורש והאמיר האמור למטה:
בסעיפיה. בענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא):
