וְיִשְׁתַּאֲרוּן בֵּיהּ עוֹלְלִין כְּבִיעוּר זֵיתָא תְּרֵין תְּלָתָא גַרְגְרִין בְּרֵישׁ עַנְפָא אַרְבְּעָא חַמְשָׁא בְסוֹכָא מֵרְדָא כֵּן יִשְׁתַּאֲרוּן יְחִידָאִין צַדִיקַיָא בְּגוֹ עַלְמָא בְּנֵי מַלְכְּוָתָא אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל:
ונשאר. כנוקף זית. מגזרת ונקף סבכי היער (ישעיהו י' ל"ד) וכן חגים ינקופו (ישעיהו כ"ט א'):
אמיר. הוא המעולה בזית מגזרת ויי האמירך (דברים כ"ו י"ח) וכן בלשון קדר:
ארבעה חמשה. גרגרים:
בסעיפיה. של אותה שהיתה פוריה:
ונשאר בו עוללות. זה חזקיהו וסיעתו שהיו תוך ירושלים והמה המעט כעוללות הכרם:
כנוקף זית. ככורת זתים מן האילן אשר ישארו שנים או שלשה זתים יחידים בראש הנוף העליון לפי שקשה לכרתם שמה:
ארבעה חמשה. וישארו ארבעה או חמשה גרגרים בענפים של אותה הזית שהיתה בעלת פרי ר״ל כמו כן מעט ישארו שלא יכבשם סנחריב:
עוללות. הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק:
כנוקף. ענין כריתה כמו ונקף סבכי היער (לעיל י) גרגרים. כן יקראו פירות דקים יחידים:
אמיר. הוא נוף העליון וכן כעזובת החורש והאמיר האמור למטה:
בסעיפיה. בענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא):
