וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ׃

וּצְוָחוּ יַתְבֵי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ אִשְׁתְּמַע קַלְהוֹן עַל כֵּן מְזַרְזֵי מוֹאָב מְיַלְלִין וְעַל נַפְשֵׁיהוֹן מְצַוְחִין:

ותזעק. נפש של מואב ירעה לו והנכון שכל אחד יזעק ויאמר:

ותזעק חשבון. עדת חשבון:

קולם. קול זעקתם:

על כן. בעבור זעקת העם גם חלוצי הצבא שבמואב יריעו גם המה תרועת הבכי והיללה ולא שתו לבם להלחם עוד:

נפשו ירעה לו. נפשו של מואב ירעה תרועת שבר על עצמו:

חשבון ואלעלה. יהץ שמות מקומות:

חלוצי. מזוין בכלי קרב:

יריעו. ירעה מלשון תרועה: