וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃

וְיִתְפַּרְנְסוּן חֲשֵׁיכֵי עַמָא וְעִנְוְתָנַיָא בְּיוֹמוֹהִי לְרוֹחֲצָן יִשְׁרוֹן וְיֵמִית בְּכַפְנָא בְּנֵךְ וּשְׁאַר עַמִיךְ יִקְטוֹל:

ורעו בכורי דלים. הם ישראל שהתדלדלו קודם כל אומה והטעם כי יהיה לישראל שובע וישכנו לבטח, ואת פלשת להפך:

שרשך. האבות:

ואחריתך. הם הבנים וכן לא לאחריתו (דניאל י"א י"ד):

ורעו בכורי דלים. בימיו ירעו מרעה שמן הראשים שבישראל אשר המה עתה עם דל ואביון:

ואביונים. כל העם בכללה:

שרשך. היסוד והעיקר של פלשתים:

ושאריתך. הנשארים מן הרעב יהרוג חזקיה:

בכורי. ענין גדולים וחשובים וכן בכור אתנהו (תהלים פט):

ירבצו. ענין השכיבה לנוח: