יְשַׁעְיָהוּ י״ד · כ״ד

קַיָם יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימָר אִם לָא כְּמָא דַחֲשֵׁיבִית כֵּן תְּהֵא וּכְמָא דְיַעֲצִית הִיא תָקוּם:

נשבע. שבועת השם היא הגזרה שנגזרה:

דמיתי. חשבתי והטעם כל מה שחשבתי בכל מה שעבר כן היה וכן יהיה לעתיד:

אם לא. הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה ענשו כך וכן אם לא בתים רבים (לעיל ה):

כאשר דמיתי. כמו כאשר חשבתי באשור כן היתה וכן כאשר יעצתי בבבל היא תקום:

דמיתי. ענין מחשבה כמו אותי דימו להרוג (שופטים כ׳:ה׳):

תקום. תתקיים: