עַ֤ל הַר־נִשְׁפֶּה֙ שְֽׂאוּ־נֵ֔ס הָרִ֥ימוּ ק֖וֹל לָהֶ֑ם הָנִ֣יפוּ יָ֔ד וְיָבֹ֖אוּ פִּתְחֵ֥י נְדִיבִֽים׃

עַל כְּרַכָּא דְיַתְבָא שְׁלֵיוָא זְקוּפוּ אָתָא אֲרִימוּ קָלָא לְהוֹן אֲנִיפוּ יַד וְיֵיעֲלוּן בְּתַרְעָהָא מִתְנַדְבִין:

על הר נשפה. יש אומרים מגזרת נשף (ישעיהו ה' י"א) כמו שחרות והנכון שהוא מגזרת שפיים (מ"א י"ח) והנו"ן לבנין נפעל, וטעמו גבוה, או אין לו אח:

להם. לבאים על בבל להלחם עליה:

ויבאו. ומיד יבואו ויכנסו למדינה כי יתפשוה:

על הר נשפה. הרימו נס על הר גבוה שיהא נראה למרחוק וקראו בקול רם לאנשי פרס ומדי:

הניפו יד. לרמז להם שימהרו ללכת ויבואו בפתחי נדיבי בבל:

נשפה. ענין גבהות כמו אפתח על שפיים נהרות (לקמן מא):

פתחי. בפתחי נדיבים, כן יקראו בעלי העושר כי ע״פ רוב המה נדיבי לב: