וּפָקַדְתִּ֤י עַל־תֵּבֵל֙ רָעָ֔ה וְעַל־רְשָׁעִ֖ים עֲוֺנָ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן זֵדִ֔ים וְגַאֲוַ֥ת עָרִיצִ֖ים אַשְׁפִּֽיל׃

וְאַסְעַר עַל זְדַיְרִין בְּתֵבֵל בִּישְׁתָא וְעַל רַשִׁיעַיָא חוֹבֵיהוֹן וַאֲבַטֵיל רְבוּת רַשִׁיעִין וּתְקוֹף תַּקִיפִין אַמְאִיךְ:

ופקדתי על תבל רעה. כי ממלכות רבות תפש כורש, וכן אמר כל ממלכות הארץ נתן לי יי [עזריה א' ב']:

ופקדתי על תבל רעה. אזכור על ארץ בבל את הרעה שעשו לישראל ואשלם להם גמולם:

ועל רשעים. על אנשי בבל אזכיר עונה:

ופקדתי. ענין זכרון כמו וה׳ פקד את שרה (בראשית כ״א:א׳):

תבל. כן נקרא הארץ:

והשבתי. ענין בטול כמו שבת נוגש (לקמן יד):

גאון. ענינו כמו גאוה:

זדים. רשעים:

עריצים. חזקים כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):