וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹא־לְמִשְׁמַ֥ע אׇזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃

ונצר. ל' יונק אילן:

וִיקָרְבִינֵיהּ לִדְחַלְתֵּיהּ יְיָ לָא לְחֵיזוּ עֵינוֹהִי יְהֵי דָאַן וְלָא לְמִשְׁמָע אוּדְנוֹהִי יְהִי מוֹכַח:

והריחו. פעמים תטעה הרגשת האוזן שתשמע ואין קול, גם העין תטעה שירא' לה הנח שהוא נע, רק הרגשת הריח לא תטעה, והריחו, כאילו יריח הדבר ביראת השם שיש לו, לא ישפוט כאשר יראה לעיניו, ולא כאשר ישמע, כי יתכן להיות עדות העדים שקר:

ואלה התוכחות והמשפטים הם כמשפט המלוכה:

והריחו. לפי שהריח היא הרגשה קלה מאד לכן קורא להרגשה קלה בשם ריח ור״ל במעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם הטובים המה אם רעים:

ביראת ה׳. ההרגשה הזאת תהיה לו בעבור היראה מה׳:

ולא למראה וכו׳. בהשפטו בני אדם לא יצטרך לראות הדברים בעיניו ולשמוע באזניו כי בלבבו יבין מדעתו:

והריחו. מלשון ריח:

יוכיח. ענין ברור דבר: