לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִֽהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃

ומכתבים. לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי:

לְאַסְטָאָה מִדִין מִסְכְּנִין וּלְמֵינַס מַה דִרָעָן מֵחֲשִׁיכֵי עַמָא בְּדִינָא לְמֶהֱוֵי אַרְמְלָן עֲדֵיהוֹן וְיַת נִכְסֵי יַתְמַיָא יִבְזוּן:

להטות. יצוו לסופרי' שיכתבו ספרי שקר על היתומים, והאלמנות והדלי' שאין להן כח ואפילו לדבר:

להטות. מכתבם יהיה סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי להם:

ולגזול. להעביר משפט האמת מן עניים:

להיות. עי״ז תהיינה האלמנות שללם רצה לומר הרי כאלו הם בוזזים ושוללים את האלמנות והיתומים: