רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ומכתבים. לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי:
לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִֽהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ומכתבים. לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי:
לְאַסְטָאָה מִדִין מִסְכְּנִין וּלְמֵינַס מַה דִרָעָן מֵחֲשִׁיכֵי עַמָא בְּדִינָא לְמֶהֱוֵי אַרְמְלָן עֲדֵיהוֹן וְיַת נִכְסֵי יַתְמַיָא יִבְזוּן:
להטות. יצוו לסופרי' שיכתבו ספרי שקר על היתומים, והאלמנות והדלי' שאין להן כח ואפילו לדבר:
להטות. מכתבם יהיה סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי להם:
ולגזול. להעביר משפט האמת מן עניים:
להיות. עי״ז תהיינה האלמנות שללם רצה לומר הרי כאלו הם בוזזים ושוללים את האלמנות והיתומים: