יְשַׁעְיָהוּ י׳ · ט״ו

הֲאֶפְשַׁר דְיִשְׁתַּבַּח חוֹלִילָא עַל דְחָלִיל בֵּיהּ לְמֵימָר הָא אֲנָא חֲלִילַת אִם יִתְרַבְרַב מַסְרָא עַל דְנָגִיר בָהּ לְמֵימָר הֲלָא אֲנָא נַגָרִית כַּאֲרָמָא חוּטְרָא לְמִמְחֵי לָא חוּטְרָא מָחֵי אֱלָהֵן מַן דְמָחֵי בֵיהּ:

היתפאר הגרזן. כלי הברזל שיחתך בו והוא מגזרת נגזרתי [צ"ל נגרזתי] (תהלים ל"א כ"ב) והנה הטעם כי השם המשילו, ואין למשור רע כי אם וישר במגר' (דברי הימים א' כ' ג'), והוא מפעלי הכפל, על משקל מעוז (ישעיהו כ"ה ד'):

ומשל אחר כהניף שבט ואת מרימיו, והטעם כהנפת השבט ותנופת מרימיו, כי עיקר התנופה למרימיו כהרים מטה, ההרמה למרימים לא לעץ:

היתפאר. אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר״ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגבר:

אם יתגדל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

כהניף שבט. כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר אפילו כח שניהם עשתה את ההנפה:

כהרים מטה. כאלו המטה הרים וכו׳ וכפל הדבר במ״ש:

לא עץ. הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור״ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו:

הגרזן. שם הכלי שחוטבים בו העצים כמו ונדחה ידו בגרזן (דברים י״ט:ה׳):

החוצב. ענין חטיבה ובקיעה ודומה לו וגם יקב חצב בו (לעיל ה):

המשור. שם כלי מלא פגימות עשויה לחתוך בה העצים וכן וישר במגרה (דה״א כ):

מניפו. מל׳ הנפה והרמה:

מרימיו. עם מרימיו:

כהרים. מל׳ הרמה והגבהה: