הֲאֶפְשַׁר דְיִשְׁתַּבַּח חוֹלִילָא עַל דְחָלִיל בֵּיהּ לְמֵימָר הָא אֲנָא חֲלִילַת אִם יִתְרַבְרַב מַסְרָא עַל דְנָגִיר בָהּ לְמֵימָר הֲלָא אֲנָא נַגָרִית כַּאֲרָמָא חוּטְרָא לְמִמְחֵי לָא חוּטְרָא מָחֵי אֱלָהֵן מַן דְמָחֵי בֵיהּ:
היתפאר הגרזן. כלי הברזל שיחתך בו והוא מגזרת נגזרתי [צ"ל נגרזתי] (תהלים ל"א כ"ב) והנה הטעם כי השם המשילו, ואין למשור רע כי אם וישר במגר' (דברי הימים א' כ' ג'), והוא מפעלי הכפל, על משקל מעוז (ישעיהו כ"ה ד'):
ומשל אחר כהניף שבט ואת מרימיו, והטעם כהנפת השבט ותנופת מרימיו, כי עיקר התנופה למרימיו כהרים מטה, ההרמה למרימים לא לעץ:
היתפאר. אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר״ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגבר:
אם יתגדל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:
כהניף שבט. כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר אפילו כח שניהם עשתה את ההנפה:
כהרים מטה. כאלו המטה הרים וכו׳ וכפל הדבר במ״ש:
לא עץ. הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור״ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו:
הגרזן. שם הכלי שחוטבים בו העצים כמו ונדחה ידו בגרזן (דברים י״ט:ה׳):
החוצב. ענין חטיבה ובקיעה ודומה לו וגם יקב חצב בו (לעיל ה):
המשור. שם כלי מלא פגימות עשויה לחתוך בה העצים וכן וישר במגרה (דה״א כ):
מניפו. מל׳ הנפה והרמה:
מרימיו. עם מרימיו:
כהרים. מל׳ הרמה והגבהה:
