יְשַׁעְיָהוּ י׳ · ט״ו

הֲיִתְפָּאֵר֙ הַגַּרְזֶ֔ן עַ֖ל הַחֹצֵ֣ב בּ֑וֹ אִם־יִתְגַּדֵּ֤ל הַמַּשּׂוֹר֙ עַל־מְנִיפ֔וֹ כְּהָנִ֥יף שֵׁ֙בֶט֙ וְאֶת־מְרִימָ֔יו כְּהָרִ֥ים מַטֶּ֖ה לֹא־עֵֽץ׃ {פ}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הֲאֶפְשַׁר דְיִשְׁתַּבַּח חוֹלִילָא עַל דְחָלִיל בֵּיהּ לְמֵימָר הָא אֲנָא חֲלִילַת אִם יִתְרַבְרַב מַסְרָא עַל דְנָגִיר בָהּ לְמֵימָר הֲלָא אֲנָא נַגָרִית כַּאֲרָמָא חוּטְרָא לְמִמְחֵי לָא חוּטְרָא מָחֵי אֱלָהֵן מַן דְמָחֵי בֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

היתפאר הגרזן. כלי הברזל שיחתך בו והוא מגזרת נגזרתי [צ"ל נגרזתי] (תהלים ל"א כ"ב) והנה הטעם כי השם המשילו, ואין למשור רע כי אם וישר במגר' (דברי הימים א' כ' ג'), והוא מפעלי הכפל, על משקל מעוז (ישעיהו כ"ה ד'):

ומשל אחר כהניף שבט ואת מרימיו, והטעם כהנפת השבט ותנופת מרימיו, כי עיקר התנופה למרימיו כהרים מטה, ההרמה למרימים לא לעץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

היתפאר. אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר״ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגבר:

אם יתגדל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

כהניף שבט. כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר אפילו כח שניהם עשתה את ההנפה:

כהרים מטה. כאלו המטה הרים וכו׳ וכפל הדבר במ״ש:

לא עץ. הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור״ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הגרזן. שם הכלי שחוטבים בו העצים כמו ונדחה ידו בגרזן (דברים י״ט:ה׳):

החוצב. ענין חטיבה ובקיעה ודומה לו וגם יקב חצב בו (לעיל ה):

המשור. שם כלי מלא פגימות עשויה לחתוך בה העצים וכן וישר במגרה (דה״א כ):

מניפו. מל׳ הנפה והרמה:

מרימיו. עם מרימיו:

כהרים. מל׳ הרמה והגבהה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל