יְשַׁעְיָהוּ א׳ · ז׳

אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ א׳ ז׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק א׳ ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אַרְעֲכוֹן צַדְיָא קִרְוֵיכוֹן יְקִידַת נוּר אַרְעֲכוֹן לְקִבְלֵיכוֹן עַמְמַיָא מַחְסְנִין יָתָהּ וּבְחוֹבֵיהוֹן צְדִיאַת מִנְכוֹן אִתְחַלָפַת וַהֲוָה לְנוּכְרָאִין:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ארצכם וגו'. הנוכר למעלה, משל שנלקחה כל ארצם, ויש מהם שממה שאין שם אדם, ויש מהם שרופות אש, ויש שזרים אוכלים תבואתה:

[אוכלים אותה]. כטעם בעצבון תאכלנה (בראשית ג' י"ז):

וטעם כמהפכת זרים. פי' ארצכם שממה, ויתכן היות זרים מגזרת זרם (ישעיהו ל"ב ב') ויהיה המ"ם שורש ולא לשון רבים ויהיו שנים משקלים:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ארצכם. לכן תהיה ארצכם שממה:

אדמתכם. פרי אדמתכם:

לנגדכם. בעיניכם תראו ואין לאל ידכם לעמוד כנגדה:

ושממה. ותהיה שוממה כארץ אשר יבואו עליה אויבים זרים ורחוקים כי המה מהפכים ומחריבים הכל ועושים שממה על כי המה לא יעמדו בה משא״כ כשהאויב הוא מבני הארץ ההיא וסמוך אליה:

On Your Way