יְשַׁעְיָהוּ א׳ · ג׳

יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ א׳ ג׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: רש״י, תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הג׳ בפרק א׳ ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בימי עוזיהו וגו'. מלכי יהודה ד' מלכים הללו קפח בימיו ביום שנצטרע עוזיהו שרתה שכינה עליו ונתנבא כל ימי המלכים הללו עד שעמד מנשה והרגו (ונבואה זו נאמרה בימי חזקיהו אחר שגלו עשרת השבטים כת"י):

On Your Way

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

יְדַע תּוֹרָא זָבְּנֵיהּ וַחֲמָרָא אוֹרְיָא דִמְרוֹהִי יִשְׂרָאֵל לָא אֲלִיף לְמִדַע דְחַלְתִּי עַמָא לָא אִסְתַּכֵּל לְמֵתָב לְאוֹרַיְתִי:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ידע וגו'. הזכיר השור והחמור כי הם הנמצאים תמיד עם בני אדם:

אבוס. מקום אכילתו, והוא במקום מוכרת וסמוך שוה, וממנו וברבורים אבוסים (מלכים א' ח' ג') ומשור אבוס (משלי ט"ו י"ז) פעול, והטעם שהוא עומד באבוס:

ישראל לא ידע. והנה הבהמות טובות בדעת יותר ממנו:

ועמי לא התבונן. הטעם כפול כדרך רוב נבואות, ושירת האזינו גם משלי בלעם, והטעם, כי אני גדלתי' והם לא הכירוני:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ידע שור. הלא אף השור יודע ומכיר את בעליו אשר קנהו ונשמע הוא אליו והחמור הזה עם שהוא סכל ביותר עכ״ז יודע הוא מקום האבוס של בעליו והולך שמה להנאתו:

לא ידע. לא אבו לדעת אותי להיות נשמעין לי:

עמי. עם שהמה עמי ואני בעזרתם עכ״ז לא יתבוננו לדעת מה טוב להם כי הלא בשמעם טוב הארץ יאכלו ואינם אפילו כחמור הזה המכיר בטובה:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

אבוס. הוא המקום המיוחד למאכל הבהמות וכן אם ילין על אבוסך (איוב ל״ט:ט׳):

On Your Way