יְשַׁעְיָהוּ א׳ · כ״א

אֵיכְדֵין תָּבוּ עוֹבְדָהָא לְמֶהֱוֵי כְטָעִיתָא קַרְתָּא מְהֵימַנְתָּא דַהֲוַת מַלְיָא עָבְדֵי דִינָא קוּשְׁטָא הֲוָה מִתְעֲבֵיד בָּהּ וּכְעַן אִינוּן קְטוֹלֵי נַפְשָׁן:

איכה. [וגו'] הנה הוכיחם הנביא ולא שמעו:

לזונה. תחת אישה אחר היותה כאשה נאמנה:

יו"ד מלאתי משפט נוסף כיו"ד גנובתי יום (בראשית ל"א ל"ט):

צדק ילין בה ועתה מרצחים. הטעם על זמן עומד כי אין לו סימן בלשון הקודש:

מרצחים. פועל יוצא לשני פעולים, והטעם על הדיינים:

איכה. מתאונן לומר איך ירושלים עיר אמונה נהפכה להיות משקרת בה׳ כזונה המשקרת בבעלה:

מלאתי. מעולם היתה מלאה משפט והצדק התמיד בה ועתה נהפכו אנשים להיות מרצחים:

קריה. עיר:

מלאתי. היו״ד נוספת ובעבור תוספות היו״ד נהפכה הה״א לתי״ו להסמיכה אל היו״ד:

ילין. ענין התמדה וכן ולנה בתוך ביתו (זכריה ה׳:ד׳):