וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ {פ}

וְאִם תְּסָרְבוּן וְלָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי בְּחֶרֶב סָגְאָה תִּתְקַטְלוּן אֲרֵי מֵימְרָא דַייָ גְזַר כֵּן:

ואם וגו'. הטעם אם תשמעו תאכלו, ואם מריתם תאכלו אכילת חרב, או יחסר אות בי"ת כמו הנמצא בית יי (מלכים ב' י"ח ט"ז).

וזה האמת כי פי יי דבר:

ואם תמאנו. אם תהיו ממאנים לשמוע אמרי ותמרו פי:

חרב תאכלו. לא תהיו אוכלים אלא אכולים לחרב:

כי פי ה׳ דבר. ובידו לקיים מאמרו:

תמאנו. מל׳ מיאון וסרוב:

ומריתם. מל׳ מרי ומרד: