יְהוֹשֻׁעַ ט׳ · כ׳

דָא נַעֲבֵּיד לְהוֹן וּנְקַיֵם יַתְהוֹן וְלָא יְהֵי עֲלָנָא רֻגְזָא עַל קְיָמָא דִי קַיָימְנָא לְהוֹן:

זאת. רצה לומר, הדבר הזאת להחיות אותם, בעל כרחנו נעשה להם, שלא יקצוף ה׳ על בטול השבועה:

זאת נעשה להם. בכ"ז אחר שהשבועה היתה רק להחיותם ולא שלא נטיל עליהם מס ועבדות, א"כ נוכל לקיים את השבועה ובכ"ז נעשה כמצות התורה, כי נקיים השבועה, והחיה אותם, שרק ע"ז נשבענו, ובכ"ז לא יהיה עלינו עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם, ר"ל לא יקצוף ה' על זאת, ופירוש דבריהם בפסוק הבא: