יְהוֹשֻׁעַ ח׳ · ט׳

מִיָּם לָעַי שֶׁהָעַי מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, וּבֵית אֵל מִיָּם לָעַי.

וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הָעָם לִהְיוֹת נָכוֹן בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר.

וּשְׁלָחִינוּן יְהוֹשֻׁעַ וַאֲזַלוּ לִכְמָנָא וִיתַבוּ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין עָי מַעֲרַב לְעָי וּבָת יְהוֹשֻׁעַ בְּלֵילְיָא הַהוּא בְּגוֹ עַמָא:

מים. ממערב:

השאלות(ט) איך אפשר שישבו מים לעיר ולא פגעו בם אנשי בית אל שבאו לעזרת עי מן המערב? ועוד הלא אמר (פסוק יד) שארבו מאחרי העיר והוא בדרום, כי פני העיר היה בצפון כמ"ש (פסוק י"א)?

וישלחם. הטעם ששלח את האורב הזה שני ימים קודם יום המלחמה, כי עם המלחמה חנו מצפון לעי, והאורב עמד מרחוק מעי בצד דרומית כמו שיתבאר, ולהגיע לשם מבלי שירגיש אדם בלכתם היו צריכים להקיף דרך רחוק כמה פרסאות מן העיר בשדות ומדבריות בל יתראו:

וילן. להיות מוכן ליום מחר:

בין בית אל ובין העי. א"א לאמר שישבו בצד מערב העיר בשטח שבין בית אל ובין העי, דא"כ איך לא ראום אנשי בית אל שבאו לעזרת עי, כמ"ש (פסוק יז). ועוד, הא האורב הזה ישב מאחרי העיר כמ"ש (פסוק ד ופי"ד), שהוא בצד הדרומי, דאחרי ששער עי היה בצד צפון כי שם חנו המחנה כמ"ש (פי"א), ממילא אחרי העיר הוא בדרום, וע"כ כי האורב ישב במקצוע דרומית מערבית שמצד שנמשך לצד דרום היה אחרי העיר ומצד שנמשך למערב ג"כ היה לים העיר, ולכן לא פגעו בם אנשי בית אל שהלכו ביושר, כי האורב היה להם מן הצד: