יְהוֹשֻׁעַ ח׳ · ד׳

וּפַקֵיד יַתְהוֹן לְמֵימָר חֲזוּ דְאַתּוּן כָּמְנִין לְקַרְתָּא מֵאֲחוֹרֵי קַרְתָּא לָא תַרְחִיקוּן מִן קַרְתָּא לַחֲדָא וּתְהוֹן כּוּלְכוֹן מְתַקְנַיָא:

נכונים. ללכת מהר, בעת המצטרך:

ראו אתם ארבים לעיר. ר"ל כי נמצא כמה מיני אורבים, כאשר תראה במעשה דאבימלך (שופטים ט׳:מ״ג). א] אורב על אנשי העיר ליפול עליהם פתאום כשיצאו משער העיר, והאורב הזה צריך לעמוד לפני העיר לא מאחריה, היינו בצד שבו השער, להיות מוכן על העם היוצאים מן השער. ב] האורב בשדה, כמו (שם, כה) וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו כל אשר יעבר עליהם בדרך, וזה צריך להתרחק מן העיר מאד, שלא ישובו הנעשקים ויודיעו בעיר וישמרו מפניהם. ג] האורב על שניהם יחדיו, כמו (שם, מג - מד) שהחצה אבימלך את עמו לג' ראשים, ושני ראשים ארבו על העם היוצא בשדה, וראש אחד עמד פתח שער העיר בל ישובו העירה, ובזה יעמדו האורבים לפעמים גם אחרי העיר אם השדה ששמה יתאספו העם הוא מאחרי העיר, וכן אם מקום האסיפה רחוק מן העיר יארבו שם, אבל בזה לא יהיו כולם נכונים, כי רק האורבים בשדה נכונים לארוב, אבל הקרובים הם יעמדו על הפרק להסגיר הפלטים לבד. והנה בכל ג' אופנים אלה אינם אורבים על העיר עצמה רק על אנשי העיר, לכן אמר ראו אתם אורבים לעיר, ר"ל לעיר עצמה לא על אנשי העיר ככל ג' האופנים הנזכרים, ולכן תארבו, א] מאחרי העיר, לא כהאורב על אופן הראשון. ב] אל תרחיקו מן העיר מאד, לא כהאורב על אופן הב'. ג] והייתם כולכם נכונים, לא כהאורב על אופן הג':