וְֽאֶת־רָחָ֣ב הַ֠זּוֹנָ֠ה וְאֶת־בֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֙יאָה֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶת־יְרִיחֽוֹ׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיַת רָחָב פּוּנְדְקִיתָא וְיַת בֵּית אֲבוּהָא וְיַת כָּל דִי לָהּ קַיֵם יְהוֹשֻׁעַ וִיתִיבַת בְּגוֹ יִשְׂרָאֵל עַד יוֹמָא הָדֵין אֲרֵי אִטְמַרַת יַת אִזְגַדַיָא דִשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לַאֲלָלָא יַת אַרְעָא:
ואת רחב. יען יהושע לא היה מחוייב לקיים שבועת המרגלים ספר כי החיה אותה ויותר מזה, שישבה בקרב ישראלשנתנו לה מעון ומחיה וקבלוה בדת ישראל יען שהחביאה את המלאכים:
