יְהוֹשֻׁעַ ו׳ · ט״ז

וַהֲוָה בְּזִמְנָא שְׁבִיעִיתָא תְּקָעוּ כַהֲנַיָא בְּשׁוֹפָרַיָא וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעַמָא יַבִּיבוּ אֲרֵי יְהַב יְיָ לְכוֹן יַת קַרְתָּא:

תקעו. רצה לומר, תקיעה נמשכת וארוכה:

השאלות(טז - כ) מ"ש תקעו הכהנים ויאמר יהושע הריעו משמע שתקעו תקיעה גדולה, ולמה אמר אח"כ (פסוק כ) שנית וירע העם ויתקעו, ואמר שלישית, ויהי כשמוע העם את קול השופר ויריעו?

ויהי, תקעו הכהנים בשופרות. (אין פי' שתקעו התקיעה גדולה, דא"כ היו מחויבים להריע תיכף (כנ"ל ה), רק פי') הכהנים תקעו עדיין כמו עד עתה, ולא משכו עוד בקרן היובל, ויהושע שהיה רוצה לרמוז לכהנים לתקוע תקיעה גדולה שהוא סימן לגמר התקיעות והנצחון ובזה היה צריך שיריעו העם, והיה צריך להקדים להודיע להם איך יתנהגו עם העיר ועם שללה (כי אחר שתפול החומה יעלו איש נגדו ולא יהיה אז עת לצוות ולהזהיר), הקדים לאמר להם הריעו, ר"ל בא עת שתריעו לסימן כי נתן ה' לכם את העיר: