יְהוֹשֻׁעַ ו׳ · ט״ו

וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּשְׁכִּ֙מוּ֙ כַּעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר וַיָּסֹ֧בּוּ אֶת־הָעִ֛יר כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים רַ֚ק בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא סָבְב֥וּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת הָיָה.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְאַקְדִימוּ כְּמִיסַק צַפְרָא וְאַסְחֲרוּ יַת קַרְתָּא כְּהִלְכָתָא הָדֵין שְׁבַע זִמְנִין לְחוֹד בְּיוֹמָא הַהוּא אַקִיפוּ יַת קַרְתָּא שְׁבַע זִמְנִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כעלות השחר. להיות הזמן מספיק להקיף שבע פעמים:

רק וכו׳. ולזה הוצרכו להשכים אז יותר משאר הימים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

השחר. הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יעלה השמש:

כמשפט הזה. רצה לומר, כמנהג הזה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות(טו) בפסוק זה יש כפל מבואר?

כמשפט הזהוכו'. ר"ל כי מה שקצב אל כל המעשים שנעשו בענין ההוא מספר השביעיות, שבעה כהנים ושבעה שופרות ושבעה ימים ושבעה הקפות, היה בכונה אל מספר השביעי, שהוא קדש בימים ובחדשים בשנים ובשמיטות וכל דבר כידוע. ופה היו בהקפות שני שביעיות, א] בימים, שהקיפו ז' ימים בכל יום הקף אחד, וזה נשלם בהקפה ראשונה של יום השביעי, ועז"א ויסבו את העיר כמשפט הזה, ר"ל הקפה אחת, ואז היו שבע פעמים עם הקפות הקודמות בימות החול. ועתה צרפו הקפה זאת אל חשבון הקפות שלאחריו למספר שבעה שהיו רק ביום ההוא, מצד שהוא יום השביעי שהוא קדש, ועז"א רק ביום ההוא סבבו שבע פעמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל