יְהוֹשֻׁעַ כ״ד · כ״ו

וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: וְכָתַב יְהוֹשֻׁעַ יַת פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין וְאַצְנְעִינוּן בְּסֵפֶר אוֹרָיְיתָא דַה', וּבְמַסֶּכֶת מַכּוֹת (יא א) נֶחְלְקוּ אֲמוֹרָאִים: חַד אָמַר אֵלּוּ שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים (דברים לד ה-יב) מִן 'וַיָּמֹת משֶׁה' עַד 'לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל', שֶׁהֲרֵי סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר וְהִשְׁלִימוֹ, וְחַד אָמַר פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל עָרֵי מִקְלָט כָּתַב בְּסִפְרוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה.

תַּחַת הָאַלָּה (תַּרְגּוּם:) תְּחוֹת אַלְּתָא, הִיא מְזוּזוֹת הַפֶּתַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו לא): הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית, וּמִדָּה אַחַת לָאֵלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם, שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית לה ד): וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה.

אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' כְּלַפֵּי שֶׁהֵבִיאוּ שָׁם אֶת הָאֲרוֹן, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה (פסוק א): וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּכְתַב יְהוֹשֻׁעַ יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וְאַצְנְעִינוּן בְּסֵפֶר אוֹרַיְתָא דַייָ וּנְסִיב אַבְנָא רַבְּתָא וַאֲקִימָהּ תַּמָן תְּחוֹת אַלְתָא דִי בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

את הדברים האלה. אשר דבר עם ישראל בשכם:

בספר וכו׳. ותרגם יונתן: ואצנעינון בספר אורייתא דה׳, רצה לומר, נתנה במקום שמונח בה התורה:

במקדש ה׳. היא שכם, ולשעתו קראו מקדש, לפי שהיה שם הארון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

האלה. הוא שם אילן מה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויכתב. כתב דברים האלה עם כלל ספרו (כמ"ש (ב"ב יד ב) יהושע כתב ספרו) וחברו עם ספר תורת אלהים להיות מכלל כתבי הקדש:

ויקח אבן גדולה. יען שהס"ת היה מונח בארון (מבפנים או מבחוץ לר"מ כדאית ליה ולר"י כדאית ליה כמ"ש בב"ב יד ב) רצה ליחד מקום במקדש אל ספרו, והקים אבן גדולה חלולה שתהיה ארגז וארון לספרו, ויקימה תחת האלה אשר במקדש בשילה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל