אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בְּרוֹב מְקוֹמוֹת נִקְרָא כָּל לְשׁוֹן רַבָּנוּת לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ (בראשית מב ל): אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, (שם לט כ): אֲדֹנֵי יוֹסֵף, (שמות כב יד) : אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, (שמואל ב כ כג): אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת, לְפִי שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה שֵׁם שְׂרָרָה הוּא.
וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעַמָא לָא תוּכְלוּן לְמִפְלַח קֳדָם יְיָ אֲרֵי אֱלָהָא קַדִישָׁא הוּא אֵל קַנָא הוּא מִן קֳדָם דִין דִקְשׁוֹט לָא יִשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיכוֹן וּלְחַטָאֵיכוֹן:
לא תוכלו. כוונת יהושע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב, ולקשרם במוסרי הברית, אומר דבריו להטעותם, שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם, ולדעת מה ישיבו:
אלהים קדושים. קדוש בכל מיני קדושות, ומאד קשה להיות נזהר בעבודתו:
אל קנוא הוא. נוקם הוא מעוברי רצונו, ולא ישא הפשעים:
קנוא. מתנקם ליפרע:
ישא. ענין כפרה ומחילה, כמו (שמות לד ז) נושא עון:
השאלות(יט) מה היה כוונת יהושע שאמר להם שלא יוכלו לעבוד את ה' ומה היה הויכוח ביניהם שכפי חיצוניות אינו בו טעם ודעת? ומה הוסיפו בפעם השני על הראשון שאז קבל דבריהם ואמר עדים אתם בכם כי בחרתם את ה' והלא זאת בחרו בפעם הראשון?
והנה להרחיקם עוד מעבוד ע"ג אמר להם כי אחר שיכנסו לעבודתו יתברך תקשה להם מאד עבודתו כי לא ישא לפשעיהם אם יסורו מאחריו לעבוד ע"ג אך יכלה אותם אחר אשר הטיב להם ולא אמר להם זה יהושע שיהיה הענין בבחירתם לסור מאחרי ה' כי כבר נקשרו בזה כל הדורות במעמד הר סיני אך אמר להם זה להוסיף להם הרחקה מעבוד ע"ג כמו שזכרנו שם שכבר היה יודע מטוב תכונת' בעת ההיא שהם לא יסכימו בשום פנים לעבוד זולתי הש"י ואחר זה אמר להם יהושע שהם עדים בהם כי הם בחרו לעבוד את ה' להרחיקם יותר במה שאחר זה מעבוד ע"ג:
