כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃

אֲרֵי שְׁמַעְנָא יַת דְיַבֵּשׁ יְיָ יַת מֵי יַמָא דְסוּף מִן קֳדָמֵיכוֹן בְּמִפַּקְכוֹן מִמִצְרַיִם וְדִי עֲבַדְתּוּן לִתְרֵין מַלְכֵי אֱמוֹרָאָה דִי בְּעַבְרָא דְיַרְדְנָא לְסִיחוֹן וּלְעוֹג דִי גְמַרְתּוּן יַתְהוֹן:

הוביש. מלשון יבש:

החרמתם. ענין מיתה וכליון: