וְיָרַ֣ד הַגְּבוּל֩ נַ֨חַל קָנָ֜ה נֶ֣גְבָּה לַנַּ֗חַל עָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ עָרֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וּגְב֤וּל מְנַשֶּׁה֙ מִצְּפ֣וֹן לַנַּ֔חַל וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃

עָרִים הָאֵלֶּה מִתַּפּוּחַ עַד נַחַל קָנָה לְאֶפְרַיִם הָיוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה.

וְנָחִית תְּחוּמָא לְנַחֲלָא דְקָנָה לְדָרוֹמָא לְנַחֲלָא קִרְוַיָא הָאִלֵין לְאֶפְרַיִם בְּגוֹ קִרְוֵי מְנַשֶׁה וּתְחוּם מְנַשֶׁה מִצִפּוּנָא לְנַחֲלָא וַהֲוָן מַפְקָנוֹהִי לְיַמָא:

וירד הגבול. רצה לומר הגבול אשר ירד מתפוח לנחל קנה, מדרום לנחל האמור למעלה, הערים האלה אשר עמדו בהגבול ההוא המה היו לאפרים, עם שעמדו בתוך ערי מנשה, וכמו שכתוב למעלה:

תוצאותיו. סוף גבול מנשה כלה אל הים:

וירד. וכן ירד גבול הדרומי מחולק בין מנשה ואפרים עד נחל קנה. ששם, נגבה לנחל, ערים האלה, אשר שמה היו לאפרים בתוך ערי מנשה. ר"ל הם היו הערים המבדלות שהזכירם כבר (טז, ח), ומצפון לנחל היה למנשה עד הים הגדול: