לִמְנַשֶּׁ֕ה הָיְתָ֖ה אֶ֣רֶץ תַּפּ֑וּחַ וְתַפּ֛וּחַ אֶל־גְּב֥וּל מְנַשֶּׁ֖ה לִבְנֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃

אֶרֶץ תַּפּוּחַ הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים, וְתַפּוּחַ עַצְמָהּ הָעִיר הָיְתָה לִבְנֵי אֶפְרַיִם.

אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה עַל מֶצֶר מְנַשֶּׁה לְסוֹף גְּבוּלוֹ.

לִמְנַשֶׁה הֲוַת אֲרַע תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ עַל תְּחוּם מְנַשֶׁה לִבְנֵי אֶפְרַיִם:

ארץ תפוח. המקומות אשר סביב תפוח, אבל העיר תפוח עצמה עם שעמדה בגבול מנשה, עם כל זה היתה לאפרים:

למנשה. הנה הרוחב הצפוני מחלק מנשה שהוא ממכמתת עד הים, היה כולו למנשה. אבל ברוחב הדרומי שהוא מתפוח עד הים, נתחלק והיה חציו הצפוני למנשה והדרומי לאפרים (שם היו ערים המבדלות):

ארץ תפוח. שהיא המדינה בצפון, היה למנשה:

ותפוח. העיר עצמה שהיתה בצד דרום אל גבול מנשה, היתה לבני אפרים: