אִם עַם רַב אַתָּה יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ לִכְרוֹת יְעָרוֹת וּלְפַנּוֹתָהּ, כְּעֵין שֶׁקּוֹרִין אישרטי"ר בְּלַעַז וְשָׁם תִּבְנֶה עָרִים.
וּבֵרֵאתָ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, כְּמוֹ (יחזקאל כג מז): וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם, אישרטרא"ש בְּלַעַז.
אָץ דָּחוּק.
וַאֲמַר לְהוֹן יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם סַגִי אַתּוּן סַקוּ לְכוֹן לְחוּרְשָׁא וּתְתַקֵן לָךְ תַמָן אֲתַר בְּאַרַע פְּרִזָאֵי וְגִבָּרַיָא אֲרֵי עָק לְכוֹן טוּרָא דְהַר אֶפְרָיִם:
עלה לך היערה. רצה לומר, אם כן שאתה עם רב, תוכל לעלות ביער של הפרזי והרפאים, לכרות האילנות להיות לך מקום לשבת, כי אלו היית מתי מספר, לא היית יכול לעצור כח לכרות כל כך אילני יער, אבל הואיל ועם רב אתה יכול תוכל:
כי אץ לך. אם דחוק וצר לך הר אפרים עם רוב גדלו:
ובראת. ענינו כריתה, כמו (יחזקאל כג מז) וברא אתהן בחרבותם:
אץ. ענין מהירות, כמו (לעיל י יט) ולא אץ לבוא, ורצה לומר המקום צר וקטן ומהר יעברו מן הקצה אל הקצה:
ויאמר, השיב להם: להוסיף וליתן לך חוץ מתחומך - אי אפשר, כי לא יכול יהושע לתת רק במקום התחום - לא בגבול אחר, רק אחר שאתה עם רב, הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער, ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזהו שאמר:
עלה לך היערה ובראת לך שם, רוצה לומר: שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים, על-ידי שתכרות העצים ותשרשם משם, כי אץ לך הר אפרים, הוא ממהר לך (כמו (יהושע י):
ולא אץ לבוא כיום תמים), מצפה אליך כי תבראנו להיות ארץ נושבת.
ועוד אמר להם שיפנו בארץ הפריזי והרפאים הסמוכים להם וילחמו עמהם ויירשו ארצם אם לא יספיק להם הר אפרים עם יערו וענו בני יוסף לא יספיק לנו ההר עם יערו ומה שאמרת לנו להלחם עם הפריזי והרפאים הנה לא נוכל כי רכב ברזל בכל הכנעני היושב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל:
