כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ {פ}

יַמְרֶה יַקְנִיט אֶת דְּבָרֶיךָ.

כָּל גְבַר דִיסַרֵב עַל מֵימְרָךְ וְלָא יְקַבֵל יַת פִּתְגָמָךְ לְכֹל דְתַפְקְדִנֵיהּ יִתְקְטֵיל לְחוֹד תְּקֵף וֶעְלָם:

רק חזק. לענוש המורדים ולא למחול על כבודך:

ימרה. מלשון מרי ומרד, כמו (דברים כא יח) סורר ומורה:

כל איש אשר ימרה את פיך יומת. כדין מורד במלכות. ואמרו כל אשר ימרה, הפך מה שנצטוה, וגם אשר לא ישמע, שלא יעשה מה שנצטוה, כי המרי הוא בלא תעשה, והבלתי שמיעה הוא בקום ועשה. ואמר לכל אשר תצונו, אף בדבר קטן חייב מיתה כדין מורד במלכות:

רק חזק. בלבד שתתחזק כראוי למנהיג העם. וראה כי הזכירו ג"כ שני הדברים שא"ל ה', לא יתיצב איש בפניך, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, ועל שניהם א"ל חזק ואמץ וכמש"פ למעלה:

והתרו לו רק חזק ואמץ רוצה לומר שיתחזק להתנהג ככל דברי התורה כי אם יצום לעבור על דבריה לא ישמעו אליו אלא אם היה זה לפי שעה וזה שהוא והם מחוייבים לחזוק התורה, או ירצה באמרו חזק ואמץ מאוד שיתחזק ויתאמץ על הנהגת העם בחריצות ולא יעזוב הנהגתם כי העם לא יתכן שיהיו זולת רועה כמ"ש משה ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה: