יְחֶזְקֵאל ז׳ · כ״ד

וְאַיְתֵי מַבְאִשֵׁי עַמְמַיָא וְיַחְסְנוּן יַת בָּתֵּיהוֹן וַאֲבַטֵיל רְבוּת רַשִׁיעִין וְיִתָּחֲלוּן מִקְדָשֵׁיהוֹן:

רעי גוים. ר״ל רעים ואכזרים הם הכשדים:

והשבתי גאון עזים. אבטל גאות עזי הפנים הם ישראל:

ונחלו. יחללו ויבזו בתי מקדשיהם הם הבית וההיכל ובית קה״ק:

והשבתי. אבטל כמו שבת נוגש (שם לח):

ונחלו. מל׳ חלול:

והבאתי אחר שיגלו אביא הרעים והפחותים מכל הגוים והם יירשו את בתיהם ויתישבו בארץ, והשבתי גאון עזים שיושבתו מלכיהם ושריהם וכן תופסק הכהונה, ועז"א ונחלו מקדשיהם כי היו נוהגים כמנהג עע"ז שהכהנים היו מקדשים את העם שכל שנגע בהם היו קדוש כמ"ש (לקמן מ"ד) ולא יקדשו את העם בבגדיהם, ושם (מ"ו כ') לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם, כמ"ש אל תגש בי כי קדשתיך (ישעיהו ס״ה:ה׳) המקדשים האלה עתה יתחלל קדושתם: