וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱ֠הֹוִ֠ה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים (ולגיאות) [וְלַגֵּיאָי֗וֹת] הִנְנִ֨י אֲנִ֜י מֵבִ֤יא עֲלֵיכֶם֙ חֶ֔רֶב וְאִבַּדְתִּ֖י בָּמוֹתֵיכֶֽם׃

וְתֵימַר טוּרֵי יִשְׂרָאֵל קַבִּילוּ פִתְגָמָא דַייָ אֱלֹהִים כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְטוּרַיָא וּלְרָמָתָא וּלְפַצִידַיָא וּלְחֵילַיָא הָא אֲנָא מַיְתֵי עֲלֵיכוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וְאוֹבִיד בָּמָתֵיכוֹן:

חרב. אחוזי חרב מלומדי מלחמה:

במותיכם. הבמות העשויות לעבודת כוכבים העומדים בכל המקומות ההם:

לאפיקים. הוא מקום שנגרים שם המים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו):

ולגאיות. מל׳ גיא ועמק:

במותיכם. מל׳ במה והיא מזבח אבנים:

להרים ולגבעות הגבעות סביב ההרים וקטנות מהם, ובין ההרים ילכו אפיקי מים ובין הגבעות יש גאיות, במותיכם של היחידים: