לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַ֤עַן הֲמׇנְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתֵיכֶ֔ם בְּחֻקּוֹתַי֙ לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֔ם וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י לֹ֣א עֲשִׂיתֶ֑ם וּֽכְמִשְׁפְּטֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבוֹתֵיכֶ֖ם לֹ֥א עֲשִׂיתֶֽם׃

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דְחַבְתּוּן מִן עַמְמַיָא דִי בְסַחֲרָנֵיכוֹן בִּקְיָמַי לָא הֲלֵכְתּוּן וְיַת דִינַי לָא עֲבַדְתּוּן וּכְנִימוּסֵי עַמְמַיָא דִי בְסַחְרָנֵיכוֹן לָא עֲבַדְתּוּן:

יען המנכם. בעבור היותכם המון רב יותר מן העמים וכו׳ לכן מרוב הטובה בעטתם בי ולא הלכתם בחוקותי וגו׳ וכענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט (דברים ל״ב:ט״ו):

וכמשפטי הגוים וגו׳. כי הם לא המירו אלהיהם וישראל המירו כבודו בלא יועיל:

יען. בעבור:

המנכם. מל׳ המון עם רב:

יען ר"ל מפני שחטאת ישראל כפול, א. שלמדו מן הגוים שלא ללכת בחקי ה' ומשפטיו, וז"ש יען המנכם (למדו) מן הגויים במה שבחקתי לא הלכתם ב. שכמשפטי הגוים הטובים לא עשיתם וא"כ עשיתם דברים שלא עשה לא מאמין בדת ישראל ולא הנוהגים ע"פ דתות שכליות: