וְלָקַחְתָּ֥ מִשָּׁ֖ם מְעַ֣ט בְּמִסְפָּ֑ר וְצַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בִּכְנָפֶֽיךָ׃

וְתִסֵב מִתַּמָן זְעֵיר בְּמִנְיַן וּתְצוּר יַתְהוֹן בִכְנָפָךְ:

ולקחת משם. מאלה הפזורים לרוח תקח מעט אשר יהיה מהאפשר לספרם ותקשור אותם בכנפי בגדיך והוא לסימן שאותם שגלו לבבל שהמה מתי מספר בערך הגולים לשאר הארצות שהם יהיו שמורים לבוא לירושלים בבנין בית השני:

וצרת. ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל׳:ד׳):

בכנפיך. שולי הבגד כמו על כנפי בגדיהם (במדבר ט):

ולקחת משם מעט במספר הוא משל אל מעט מדלת העם הנשארים שהשאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים תחת יד גדליה, וזה וצרת אותם: