לָכֵ֗ן אָב֞וֹת יֹאכְל֤וּ בָנִים֙ בְּתוֹכֵ֔ךְ וּבָנִ֖ים יֹאכְל֣וּ אֲבוֹתָ֑ם וְעָשִׂ֤יתִי בָךְ֙ שְׁפָטִ֔ים וְזֵרִיתִ֥י אֶת־כׇּל־שְׁאֵרִיתֵ֖ךְ לְכׇל־רֽוּחַ׃ {ס}

בְּכֵן אֲבָהָן יֵיכְלוּן בְּסַר בְּנֵיהוֹן בְּגַוִיךְ וּבְנַיָא יֵיכְלוּן בְּסַר אֲבָהָתְהוֹן וְאַעְבֵּיד בִּיךְ פּוּרְעֲנוּת דִינִין וַאֲבַדַר יַת כָּל שְׁאָר עַמִיךְ לְכָל רוּחַ:

לכן. בעבור תועבותיך האבות יאכלו את הבנים בתוכך ירושלים כי יהיה בך עקת רעבון:

ועשיתי. אח״ז אעשה עוד בך משפט פורעניות כי השארית ממך אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולם:

וזריתי. אפזר:

רוח. פאה ועבר:

א. שלכן אבות יאכלו בנים בתוכך, זה פירוש השלישית באור תבעיר בתוך העיר ב. ועשיתי בך שפטים הוא מה שישפוט נבוכדנצר את צדקיהו ויתר הבורחים ויהרגם כמ"ש (ירמיהו נ״ב:ט׳) וידבר אתו משפטים, וזה פי' עמ"ש השלישית תכה בחרב סביבותיה, ג. וזריתי את כל שאריתך זה פי' מ"ש והשלישית אזרה לרוח: